התקשרו עכשיו

072-256-9000

הפייק ניוז בעידן הקורונה

היה זה דונלד טראמפ ששם את המונח “פייק ניוז” בחזית הבמה, אך כיום מחליפה אותו “גברת קורונה”, והיא כבר מעמידה את אותו מונח מוכר בסקאלה לגמרי אחרת, ולו כי בין היתר היא מעוררת תחושות של חשש וכעס ולא פעם חוצה את הגבול הבלתי נראה, ועל כן ממש כשם שהקורונה שינתה את פני האבטלה, כך היא גם שינתה את חוקי המשחק של עולם המידע, של אותו ידע שקרי שכה בקלות יכול לצאת משליטה ולהתפשט כאש בשדה קוצים – בדומה לקורונה עצמה. 

מיישרים קו

לאורך השנים פייק ניוז נהיה מושג ידוע וכמעט חביב, כאשר בתקופת הקורונה הוא ממש מככב, כך כשאנשים כיום מקבלים ידיעה הם ראשית נוטים לפקפק. 

עם זאת, אם נלך לראשיתה של התופעה, נמצא לה תיעודים עוד מימי רעמסס השני (מהמאה ה13 לפני הספירה), כאשר השליט בעל 200 הפילגשים הציג באמצעות ציור מרהיב ניצחון אדיר שלא היה ולא נברא. 

מכאן שאם בימים ההם פייק ניוז נעזר באיורים מושקעים, הרי שכיום הוא מוצג בפידים שמשוחררים לאוויר תוך דקה, משמע השיטה אומנם עתיקה, אך עדיין בבסיסה היא נותרה זהה וכמצופה כיום היא מניעה הרבה יותר מהר.

מעט מדע

לאחר שנגענו בהיסטוריה, נעבור לבחון ממד נוסף – מדע! האומנם? ובכן כיוון שהפייק ניוז הנו חלק אינטגרלי מהחדשות נערכו בתחום מגוון ממחקרים. אחד המעניינים שבהם מעלה קשר ישיר בין הגיל של האדם שנחשף לפייק ניוז לבין שיתוף הפעולה מצדו, משמע הממצאים מראים שאנשים מבוגרים נוטים הרבה יותר לבלוע את הפיתיון ובו זמנית להפיץ הלאה את הידיעות הכוזבות, ופה נציין שכלל לא מכוונה רעה, אלא פשוט מתוך תמימות וחוסר ניסיון עם המערכת הדיגיטלית. כיצד עובדה זו משרתת אתכם? ביעילות מופלאה! אנשי שיווק שמבקשים להעביר מסר מסוים לקהל יעד בטווח הגילאים המדובר (65+), לוקחים פרמטר זה בחשבון ומשתמשים בו בחכמה. 

6 עובדות מעניינות אודות פייק ניוז

  1. פייק ניוז מופץ יותר מהר מחדשות אמתיות, ולו כי המצאות לרוב יותר מעניינות ועל כן מייצרות רצון אנושי לשתף (עובדה שמובילה משווקים רבים לשחק עם פייק ניוז ומנגד לזנוח עובדות יבשות).
  2. בעקבות הפייק ניוז אנשים לא ממהרים להאמין לידיעות שמפורסמות ברשתות החברתיות, וזאת לעומת רמת האמון הגבוהה שמזוהה עם ידיעות שמפורסמות בתקשורת המסורתית. 
  3. קיימים 7 סוגים של פייז ניוז: פרודיה נטולת כוונת זדון, קישורית שקרית (כותרת שאינה מעידה על התוכן), תוכן מטעה (שימוש מוטעה בתוכן מתוך מטרה להזיק או להפליל), תוכן מתחזה (משחק נבזי עם מקורות מהימנים), תוכן שנערך מחדש (עיבוד מחדש של מידע או של תמונות), קונטקסט שקרי (שיתוף מידע אמין לצד מידע שקרי) ולבסוף תוכן מפוברק (100% שקר מתוך מטרה להסב נזק).
  4. פייסבוק וטוויטר מהוות גן עדן להפצת פייק ניוז.
  5. הפייק ניוז הכי עוצמתי לאורך ההיסטוריה היהודית מתייחס לאותן “עלילות דם” בעלות מאפיינים אנטישמים – עובדה שמבהירה עד כמה ידיעה שקרית עשויה להיות הרסנית.  
  6. פייק ניוז פוליטי מתפשט הכי מהר.

*פייק ניוז ופוליטיקה מהווים “שידוך מבטיח”

מבחן הפייק ניוז

מבקשים לבחון האם ידיעה מסוימת שקרית, או לחלופין מבקשים לבנות פייק ניוז איכותי? הכירו את ששת הדגשים שבהם הידיעה צריכה לדעת לעמוד:

  1. הכתובת שמאחורי הידיעה צריכה להניח את הדעת.
  2. התוכן צריך ליישר קו עם הכותרת.
  3. התאריך צריך להיות רלוונטי.
  4. צריך להישמר איזון חכם בין אמירה סאטירת לרצינית (בהתאם לתוכן ולמטרה).
  5. הידיעה צריכה להתחשב בתפישה של קהל היעד, בהתאם לנושא שעומד על הפרק.
  6. בכדי להגביר את רמת האמינות הידיעה צריכה לכלול מידע מדעי ומושכל.

כלי שיווקי לגיטימי

לאור הדברים עולם השיווק מכיר את אותן חדשות כוזבות ומשכיל לנצל אותן לטובתו, וכדוגמה לכך תיזכרו בכול אותם מארזים מבטיחים שבעצם מכילים מוצרים הרבה פחות אטרקטיביים ואף תיזכרו בכול אותן “הצעות הגשה” שמצריכות יד של שף לצד שלל מוצרי גלם משלימים בכדי להפוך את אותה מנה מוכנה לאותה מנת גורמה שמובטחת בתמונה.

*אם הנושא מרתק אתכם, ולו ברמת הקוריוז, אתם מוזמנים להיכנס לפרויקט של סמואל מולר – אמן גרמני שיצא בפרויקט משעשע, בו הוא משווה בין ההבטחה שעל גבי האריזה לבין המציאות העגומה ששוכנת בתוכה: 

 

https://youtu.be/tP1jQO2M9xo

כיצד מדבירים פייק ניוז?

בזמן שאנשי הרפואה נלחמים בנגיף, האנשים שמאחורי פייסבוק נלחמים ב”נגיף פייק ניוז”, וזאת כי כידוע משברים מהווים מצע נהדר עבור קונספירציות והודעות שקריות, כאשר כיום אותן הודעות עוברות מוטציה – הן כבר אינן משתדלות להתחזות והן אפילו לא מגובות, אלא פשוט נשלחות לאוויר ומחכות לראות מה תהיה התוצאה. מכאן שלא חסרות הודעות שקריות ופה פייסבוק מעלה רמה (לאחר שבעבר בעצמה העניקה במה לאותן הודעות כוזבות) – מקימה מערך ייעודי של בלשים שבוחנים פייק ניוז ובמקרה הצורך מעניקים את התיוג הבא: “שקרי”!

עוד ראוי לציין שפייסבוק אינה מסירה את אותן הודעות שקריות, ולו בכדי להרתיע. שנרחיב? פייסבוק מבקשת לגרום לאותם גורמים שקריים להבין שהם מסתכנים בפגיעה במוניטין – באמצעות התיוג “שקרי” היא מציגה אותם כ”לא אמינים”. עם זאת, בזמן שפייסבוק “על זה”, הרי שיעדים דיגיטליים אחרים עדיין משתרכים מאחור. כך למשל הפלטפורמות טוויטר ויוטיוב עדיין לא מתפעלות מערכי בדיקה, ועל כן אם חיפשתם פירצה תדעו היכן לחפש (רק אומרים).

סליחה, זה לא היה בטעות!

ידוע שאחד מכלי השיווק הדיגיטליים הוא שימוש באמירות שהולכות על הקצה – אמירות מדהימות / מכעיסות / מצחיקות / מגוחכות / מעצבנות וכדומה, כי כאשר התחרות על תשומת הלב כה גבוהה, זה רק מתבקש לנקוט בכול האמצעים שעומדים לרשותנו, גם אם על הדרך מעצבנים ומכעיסים. כך למשל ידוע שאם רוצים לעורר שיח בפייסבוק (או בכל כלי דיגיטלי אחר) ניתן לרשום משהו בוטה. כל עוד האמירה מעוררת שיח – המשימה הושלמה! עם זאת, יש לשים לב שמשיגים את תשומת הלב הרצויה ועל הדרך לא מגזימים, משמע חשוב לשמור על הגבול הבלתי נראה ולכל אורך הדרך לזכור שפייק ניוז שקרי ללא כל קונטקסט משלים עשוי לחבל ברזומה. 

שיעור לדוגמה

מבקשים דוגמה טובה? אם עקבתם אחרינו ב1.4, בטח שמתם לב שעשינו הרבה רעש, באמצעות הידיעה שזכינו בתקציב הפרסום של קרלסברג

https://tinyurl.com/uxu8r4r)

אז נכון שאלו רק גחמות (גחמות מניעות), אך גם מדובר במהלך שיווקי שבא ללמד את הלקוחות שלנו 4 שיעורים חשובים:

  1. תמיד תנצלו את המומנטום – אנחנו ניצלנו את התאריך המפוקפק 1.4 לטובתנו.
  2. תמיד הישארו רלוונטיים – הכנסנו את נושא הקורונה בדלת האחורית.
  3. אם כבר פייק ניוז אז פייק ניוז חכם – שיחקנו על התפר, אומנם פרסמנו ידיעה שקרית, אך ברוח טובה ומבלי לפגוע באף אחד. 
  4. קל ויעיל להשתמש בפייק ניוז – בשיא הפשטות פרסמנו ידיעה ואף גרמנו לה להיראות אמינה.

שנסכם?!

פייק ניוז עשוי להכעיס אך גם לעבוד עבורכם, ובמיוחד כיום ב”עידן הסגר” בו כולנו מתממשקים לעולם הדיגיטלי ברמות שטרם היכרנו. 

מכאן שבמקום לכעוס על אותם מסרים שקריים יש לחזור ל”כובע של המשווק” (כובע רחב שוליים עם נוצה ירוקה) ופשוט להשחיז את הכלי הזה באופן שייקלע במדויק במטרת השיווק. כיצד? שלבו בין יצירתיות לעובדות מדעיות – בהצלחה!

גלילה לראש העמוד