אם לנו זה מצליח – כל אחד יכול

310A8061-1024x683_web

לפני 15 שנים הכרנו. זוג צעיר. מאוהבים. 
לפני 10 שנים יצרנו את הילד הראשון. OK. 

הדיגיטל בראשית דרכו (יחסית), גוגל עדיין דפדפן חזק אבל נראה מיושן (לעין של היום), חברות שיווק דיגיטלי לא היו ברבבות כמו היום ואנחנו שם. אנחנו מתמוגגים, דרך עולמות העיצוב והקרייאטיב, לחדור לשוק הדיגיטלי בתור מובילים. 

עומר: “אני זוכר את ה”ריטיינר” הראשון, חברת קייטרינג, מקומית, סמכה עלינו. ריטיינר של אתר וקידום אורגני..”
אז שם התחלנו. 

מאז, עולמות השתנו. ה”פרסונליזציה” היא שם המשחק היום. כבר “להופיע מקום ראשון בגוגל” שייך להבטחות זולות ולכלום בתוכן שלו והקמת אתר לחברה – היא סתם תהליך בנאלי אם אין אסטרטגיה מאחוריו. והעיקר למכור את השירותים הללו כדי להיות לא מבודלים ועוד אחד מתוך מיליונים?! 

נכון, היום השוק מלא. בכל דבר, מזגגים ועד מנהלי משא”ב, מאנשי פיתוח ועד מטבחים כפריים, ממכירת קמינים ועד חיזוק כתרי שיניים בדנטל. 
“כולם רוצים להיות בפנים, להיות בעיניינים..” רק שאין כבר פתיחת שערים, השערים נפתחו. 

“אמאזון” של בסוס, “עלי” של הסינים ו”טאבולה” של סינגולדה, עוזרים לנו, לכולנו, לקבל חשיפה משובחת ואופציה למכור לכל אחד בכל זמן. 

אז מה חסר? למה לא כולם “מליונרים”? 
עומר: “מודה שאני שונא את המילה שלמעלה, אבל לדעתי, ב”דת” הקפיטליסטית, אנחנו משחקים לפי החוקים, אם נרצה ואם לא. נגיע לשאלה הזאת בהמשך. 

בכל זאת נחבר – יש משפט שדורש להגיד: “הדיגיטל פורץ גבולות” או “כפר גלובלי”. מה זה אומר בהגדרה המילונית (שגם היא היום בדיגיטל לא?!.. )? “כפר גלובלי” הגדרה: “כיום, בני האדם יכולים לתקשר עם כל העולם ממקומות שונים” (וויקפדיה)

מכאן, בואו נבחן איך יהיו התוצאות בעוד כמה שנים, הרי לשיווק דיגיטלי, צריך ידע, אבל הידע והניסיון הזה הוא ממש כמו הידע והניסיון שצובר אותו נגר או בעלים של רשת מרפאות דנטל או אפילו חברת ייעוץ מנייתי משגשגת. 

ההבדל נמצא בגישה. לדעתנו וגם מניסיוננו.

אז באותה האנחה ואיך היא קשורה למיקום הפיזי שלנו, אנחנו בחרנו להתעלם מהחרדה – “מה יקרה אם לא נעבוד מהמרכז” אלא נעבוד מפה, מרמת הגולן.
מה זה יעשה לגישה של הלקוחות, מה זה יעשה לנו,  מה זה יעשה כשנרצה לגייס טאלנטים? 
בחנו זאת. ה80 שנות חיים בממוצע הכריעו. הכאן ועכשיו שולט. 
חיים לצד עבודה. ולא הפוך.

עבודה בתחום הדיגיטלי ? קלאסי. בוא נבחן את זה!
לפני זה שאלנו – למה אנשים רוצים לגור במרכז?
כי אנחנו רוצים להיות קרובים למסעדות, תרבות, בילויים חברה ועוד רבים.
כי אנחנו רוצים להיות קרובים לתחבורה ציבורית.
כי אנחנו רוצים להיות קרובים לעבודה.
בצדק!! כל כך בצדק
החלטנו שבכל זאת, בולעים. ויותר מזה – בואו נבחן אם הדיגיטל באמת פורץ גבולות. 

כי לנו זה מצליח – לכל אחד זה יכול להצליח.

ברור שהDNA שלנו משחק תפקיד נכבד. עבדנו עליו והוא איתנו.  צברנו נסיון, כל שנה הצליח יותר. אחרי העבודה, חוזרים ל”צימר” על הנוף, לילדים, לשקט, ובוקר אחרי ל”קרחנה”. שהיא מפה. 

גילינו כמה דברים:

  1. שאנחנו נהנים מהעבודה – ולכן גדלות המכירות.
  2. שאנחנו צוברים ניסיון בדרך הכי נעימה.
  3. שבעלי עסקים, כמונו, מאוד רוצים ל”צאת מהקופסא” או מ”איזור הנוחות”.
  4. שבעלי עסקים ממש לא רוצים להיפגש “כל שבוע” עם משרד הדיגיטל. 
  5. שבעלי העסקים מחפשים תוצאות וקשר חם – גם אם הוא בנייד או בקוניפרנס. 
  6. שנסיעה לרמת גן ב4:00 בבוקר כדי להגיע ב6:00 היא מקסימה ומציתה את הדמיון. 
  7. שכל התפיסה שלנו השתנתה לגבי החיים וגם לגבי העבודה. 
  8. שאנחנו הרבה יותר אנרגטיים.
  9. שאנחנו הולכים לישון עם מחשבות על איך נקדם את העסק הזה מחר. וממש נרדמים עם זה יופי טופי. 

ובפשטות – זה מה שהוביל אותנו. 

עומר:” זה מזכיר לי סיפור, לפני 6 שנים, יצרתי קשר לראשונה עם חברת “רוקח – קמינים ברמת הגולן”. קמין עצים הוא כבד, יקר, (בין 8-20K ש”ח). האמנתי באמונה עם מעט הסתייגות, שאנחנו יכולים למכור קמינים באינטרנט. 
ממש לא הצלחתי להעביר את האני מאמין.  
היום, חברת רוקח, עם 5 סניפים צפון עד דרום, מחזור מכובד, מגוון ענק, 2 נישות מרכזיות והרבה חום בלב. 
כן, שילוב של חברה שרוצה לשתף פעולה עם חדשנות דיגיטלית.”

זה הקסם.

בשילוב GO/NOGO מכובד, (לא חייבים “לקחת הכל”). ממש לא . צריכים להנות. צריכים להיות עם תשוקה לעשייה. במקרה שלנו תשוקה לדיגיטל, תשוקה ללמוד ולהקשיב. תשוקה להכנס למשרד שלך ולזעזע את אמות הסיפים של העסק, בחיבוק. להקשיב שוב ולחשוב ביחד מה התכנית שיכולה לגרום לשפע בארגון. תכנית שתכתיב איך ההזמנות שלך יהיו יותר מהירות ורווחית. איך העובדים שלך ידברו אינטרנט. איך רצפת המכירה שלך תהיה חדשה יותר. איך להגיע ללקוחות בכל העולם או בארץ ויותר. איך למכור יותר? איך להכניס דיגיטל לארגון? איך להיות כמו כולם כי זה בסדר, ולך יש נישה אחרת. 

יש מקום לכולם.
הדיגיטל פורץ גבולות.
מה שמזכיר לי סיפור נוסף.
אורית: “בת דודה שלי, חברה שלה, יש לה עסק לבובות. בובות מבד. 
במשך שנים ניסתה למכור. בובה ב100 שח . בובה ב50 שח. בובות מקסימות. 
זה לא הלך. 
היא החליטה שהבובות האלה ייתפרו, מבד של קרובים, שנפטרו. ולכן היא קראה להם – “בובות געגוע”. 
תחשבו על בובה שעשויה מהבד של הקרובים שלך. 
המחיר האמיר למאות שקלים והערך הרגשי שלה ושל הבובה משחק תפקיד. 

היום OK חדשנות דיגיטלית, במקום אוהב. במקום של שמחה, עם צוות באאוטסורס, מ3 נקודות בארץ, עם לקוחות (שותפים..) מכל האזורים וב18:00 בערב, אנחנו עם הילדים, קוראים ספר, וחושבים איך מחר – נעשה לך ולנו, יותר טוב מאתמול. 

אם התחברתם שוב, אני מזמין אתכם, רגע לפני שאתם מכניסים או לא דיגיטל לארגון שלכם, לבחון את זה, ב3 שאלות פשוטות, שהכנו במיוחד לרגע הזה – אם נתאים לכם – תשקלו אם להפגש איתי. 

כך או כך, וגם אם נגענו במעט, גרמנו לעוד רגש לבעור ביקום
ואפשר להתקשר אלי בכל נושא,

שלכם, עומר סבן, 054-900-0787, בעלים ושותף OK

אם לא בא לך על השאלון, אז בא נראה אותך פה:​

פופולארי

גלילה לראש העמוד